סרקופניה: מהם התסמינים ואיך למנוע מגיל צעיר

Transcription

1 סרקופניה: מהם התסמינים ואיך למנוע מגיל צעיר האוסטיאופורוזיס של השרירים סרקופניה. מגיל 30 יש ירידה במסת שריר מה שעשוי לגרום בגיל מבוגר לבעיות ניידות, שברים, סוכרת ואובדן של תפקוד גופני ועצמאות. מיליוני מבוגרים בעולם כבר סובלים מסרקופניה מה שגרם למערכות הבריאות להגדירה כמחלה רשמית. מאת: דר' אילת דונסקי, ראש המגמה לפעילות גופנית ובריאות בגיל המבוגר, המכללה האקדמית בוינגייט סרקופניה נכנסה לסיווג המחלות הבינלאומי בכך הוגדרו לראשונה מדדים קליניים ברורים לאבחון המחלה שבה חולים מליוני אנשים ברחבי העולם. סרקופניה משפיעה על כ 30% מהמבוגרים מעל גיל 60 ומובילה לאובדן ניידות, עלייה בסיכון לנפילות ולשברים, וסיכון מוגבר לפתח מחלות כרוניות. המושג סרקופניה תואר לראשונה ע"י Rosenberg ב 1989 כסינדרום המאופיין בירידה מתמשכת במסת שרירי השלד ובכוחם, המלווה בסיכון להשלכות, כגון: ירידה ביכולת גופנית לבצע תפקודי יוםיום, ירידה באיכות החיים ומוות. החל מהעשור הרביעי לחיים, שרירי השלד בגוף האדם עוברים שינויים, כתוצאה מתהליכי הזדקנות כלליים, שבעקבותיהם יורדת המסה השרירית, נפגע מבנה הסיבים ובהתאמה נפגעות איכות הפעולה שלהם והיכולת לפתח כוח. ללא התייחסות ראויה, בכל עשור מתרחשת ירידה של 23 אחוזים בכוח השריר. התופעה מתרחשת אצל 14% מהאנשים בגילאי 6570, ואצל 53% מהאנשים מעל גיל 80. ללא טיפול נאות, התופעה עלולה להחמיר ולהוביל לאיבוד העצמאות ולמוות, ובמקביל להוות עול כלכלי על שירותי הרפואה. לאחרונה הוצעו ע"י מספר גופים,EWGSOP( )IWGS,ESPENSIG שלושה מאפיינים לתופעה: מסת שרירי שלד נמוכה )הנמדדת למשל באמצעות מכשיר )DXA כוח שריר ירוד )הנמדד למשל במבחן אחיזה )handgrip ביצועי שריר ירודים )כגון: מהירות הליכה נמוכה מ 0.8 מ'/שנ' במבחן הליכה לארבעה מטרים, או חוסר יכולת לקום מכיסא ללא עזרת ידיים( כאשר מופיעים שלושת המאפיינים ניתן לאבחן את המטופל בסרקופניה.

2 הגורמים לתופעת הסרקופניה ולירידה בכוח גנטיקה: ראשיתה של התופעה וקצב ההתקדמות שלה מושפעים ממרכיבים גנטיים. מרכיבים אלו לא ניתנים לשינוי, אבל קיימים גורמים סביבתיים שכן ניתנים לשינוי. שינויים בעצבים המובילים אותות אל השריר: ירידה בכמות השלוחות העצביות, בעיקר של עצבים מהירים II( )Type וירידה במהירות ההולכה של השלוחות הנותרות. שינויים במבנה ובכמות המיטוכונדריות בתאי השריר: גורמים לירידה ביכולת יצירת האנרגיה בתא, לירידה בקצב פינוי הפסולת מהתא )ובהמשך להצטברות חומרים רעילים(, לעייפות מוגברת של השריר, להאטה ביכולת ההתאוששות לאחר מאמץ ולפגיעה ביכולת הריפוי. שינויים הורמונאליים: הורמון הגדילה, שמסייע בתהליכי בנייה של השריר, כמעט ואינו מופרש אחרי גיל 70. בנוסף לכך, קיימת ירידה בקצב ייצור והפרשה של ההורמונים אסטרוגן וטסטוסטרון. שינויים אלה גורמים לפגיעה ביכולת הסינתזה )בנייה( של חלבונים, ולהפרת האיזון בין הרס חלבונים לבין בנייתם, כך שקצב ההרס של החלבונים עולה על קצב הבנייה, ובהתאמה נגרמת ירידה בכמות החלבונים בסיבי השריר. שינויים במצב התזונתי: ירידה בכמות החלבונים הנצרכת בתזונה היומית, מעכבת יכולת בנייה מחודשת של חלבונים בשריר. דלקות: דלדול במסת שריר על רקע,cachexia נובע מפעילות מוגברת של ציטוקינים בעקבות דלקת כרונית, דלקת אקוטית וצבירת נוזלים בתוך רקמת השריר. פעילות מוגברת זו פוגעת במבנה החלבונים של השריר ובהמשך פוגעת ביכולת הכיווץ שלהם. מחלות מטבוליות או נוירולוגיות: כגון: סוכרת, תת פעילות של בלוטת התריס,,ALS פרקינסון, עלולות באופן עקיף להוביל לפגיעה בחלבוני השריר. חוסר פעילות גופנית: במקרים רבים, זהו הגורם העיקרי לתחילת תהליך הסרקופניה. חוסר הפעלה של השרירים מוביל לשרשרת תגובות, הן במערכת העצבים והן במערכת ההורמונאלית, שמובילים לתהליכי 'התאבדות' בסיבי השריר.)apoptosis(

3 השלכות הסרקופניה התופעה מהווה אחד מהגורמים המרכזיים למגבלות תפקודיות בזקנה, בשל ההשלכות שלהלן: ירידה בכוח שרירים בעיקר בהספק )יכולת לפתח כוח רב במהירות(. ירידה זו פוגעת ביכולת ביצוע מיומנויות בסיסיות, כגון: קימה מישיבה וכן עליה וירידה במדרגות. פגיעה ביכולת שיווי המשקל כוח השרירים והיכולת להגיב במהירות לשינויים במנח הגוף או במשטח הינם מרכיבים בסיסיים ביכולת שיווי המשקל. פגיעה זו עלולה להוביל קשישים רבים לחוסר יכולת להגיב לשינויים סביבתיים וכתוצאה מכך לנפילות. ירידה בתנועתיות בחיי היוםיום כתוצאה מחולשת השרירים ומהפגיעה ביכולת שיווי המשקל, קשישים רבים מעדיפים להגביל את הניידות שלהם. הפחתת הניידות מובילה בהמשך להאצת תהליכי ההתנוונות של השרירים והמפרקים. פגיעה במטבוליזם של העצם חילוף החומרים בעצמות, וכן חוזקן, תלויים בין השאר בעומס שמופעל עליהן באמצעות השרירים )בכל תנועה המשלבת כיווץ או מתיחה של שריר שמחובר לעצם, העומס מועבר לעצם ומגרה חילוף חומרים(. כאשר השרירים מאבדים מכוחם, בשל ירידה בעומס המכני, גם העצמות מאבדות מחוזקן הן בשל הירידה בצפיפות העצם והן בשל פגיעה במבנה הארכיטקטוני הפנימי שלה. ההשפעה המשולבת של סרקופניה הן על העלייה בסיכון לנפילות, הן על הירידה ביכולת לבלום נפילות והן על ירידה בחוזקן של העצמות, מעלה מאוד את הסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים בכלל ולשברים בצוואר הירך בפרט. לאור עובדה זו, הוצע לאחרונה המושג "אוסטיאו סרקופניה", המדגיש את יחסי הגומלין בין העצם לבין השריר. בכנס 2016 ASBMR הוצג המושג אוסטיאוסרקופניה כמושג מקביל למונח."Frailty" בדיון שהתקיים בנושא במסגרת הכנס, הודגשו מדדי כוח שריר strength( )Grip מסת שריר ( appendicular )lean mass מתוקננת ל BMI ויכולת קימה מכיסא, כמדדים המתאימים ביותר להערכת הסרקופניה. בנוסף למבדקים אלו, הוצע לרופא המטפל, לבדוק את היסטוריית הנפילות וכן את יכולת שיווי המשקל בעמידה בעיניים עצומות, כאשר לא ניתן למדוד את מסת השריר.

4 ממצא חשוב, שהוצג בכנס, מתייחס לאפשרויות הטיפול היעילות שכוללות פעילות גופנית ותזונה עתירת חלבון. מה ניתן לעשות? במחקרים שונים, שנערכו במטרה להאט תהליכי סרקופניה עולה, כי שילוב שני מרכיבים קריטיים עשוי לסייע בהאטת התפתחות הסרקופניה: אימון גופני המיועד לחיזוק שרירים ותזונה עשירה בחלבון. אימון גופני לצורך שימור ופיתוח מסת שרירים יש לבצע תרגילים כנגד התנגדויות, כגון: גומיית כוח, משקולות יד, קרסוליות ומשקולות במכונות. את התרגילים יש לבצע שלוש פעמים בשבוע למשך שעה בכל פעם. ההתנגדות צריכה לעלות בהדרגה, בהתאם להסתגלות של המתעמל, ברמה שלא קיימים כאבים שנמשכים מעבר ליומיים אחרי האימון. יש לתרגל סדרות של 810 חזרות בקצב איטי בכל קבוצת שרירים. יש לכלול תרגילים המיועדים לחיזוק קבוצות שרירים שונות בכל הגוף. תזונה בתהליך של בניית מסת שריר יש לצרוך כמות גבוהה מהרגיל של חלבונים במהלך היום. רצוי לצרוך כמות מרוכזת של חלבון במהלך השעה שאחרי האימון.

5 מקורות CruzJentoft AJ, Baeyens JP, Bauer JM, Boirie Y, Cederholm T, Landi F, Martin FC, Michel JP, Rolland Y, Schneider SM, Topinkova E, Vandewoude M, Zamboni M. Sarcopenia: European consensus on definition and diagnosisreport of the European working group on Sarcopenia in older people. Age Ageing. 2010;39: Muscaritoli M, Anker SD, Argiles J, Aversa Z, Bauer JM, Biolo G, Boirie Y, Bosaeus I, Cederholm T, Costelli P, Fearon KC, Laviano A, Maggio M, Rossi FF, Schneider SM, Schols A, Sieber CC. Consensus definition of sarcopenia, cachexia and precachexia: joint document elaborated by special interest groups (SIG) cachexiaanorexia in chronic wasting diseases and nutrition in geriatrics. Clin Nutr. 2010;29: Fielding RA, Vellas B, Evans WJ, Bhasin S, Morley JE, New man AB, Abellan van Kan G, Andrieu S, Bauer J, Breuille D, Cederholm T, Chandler J, de Meynard C, Donini L, Harris T, Kannt A, Keime GF, Onder G, Papanicolaou D, Rolland Y, Rooks D, Sieber C, Souhami E, Verlaan S, Zamboni M. Sarcopenia: an undiagnosed condition in older adults Current consensus definition: prevalence, etiology, and consequences. International working group on Sarcopenia. J Am Med Dir Assoc. 2011;12: